השערים פתוחים וביניהם יש גשר של אהבה.
גשר המחבר בין שמיים לארץ.
בין דמות למהות.
בין רצון למימושו.
בדרך לשוב אל עצמי יש שערים.
השערים הם מרחבי הווייה פנימיים. הלימוד של השערים מאפשר הכרות עצמית מעמיקה ויוצר נתיבים של קשר אל המהות הפנימית.
במרכזו של הקשר הפנימי מתגלה האני האמיתי, הגילוי העצמי מתרחב ונפתחת דרך להגשמה מציאותית.
שער
הכמיהה
תחושת חוסר המימוש והרצון לשינוי אמיתי מעירים בתוכנו את תנועת החיפוש. השאלות הנובעות מתהליך החיפוש מבקשות אחר מענה, ופותחות עבורנו נתיבים פנימיים חדשים.
שער הכמיהה הינו מרחב הוויה של רצון. שער זה מאיר את תחושת החסר הפועמת באדם, ומבטא את הרצון למימוש פנימי ואת החיפוש אחר מרחב חיים אותנטי ובעל משמעות.
בשער הכמיהה נלמד לגלות את הרצון האמיתי, להתמודד עם מציאויות מחשבתיות מבלבלות, ואיך לנתב את תהליך החיפוש למען נשוב אל עצמנו ונגשים את ייחודיות נשמתנו.
הנה ההזדמנות יקרת הערך שמהדהדת בלבך.
תחושת החסר שמלווה את חייך, נושאת ברחמה הזדמנות כבירה לגילוי.
הכאב שנובע מתחושת החסר, מניע את הרצון העמוק ביותר, הטבעי ביותר.
הרצון לחזור הביתה. הכמיהה להיות.
האמון מתבטא בשקט פנימי אל מול נסיבות והתרחשויות החיים
ויוצר מרווח שבו יכולה להתממש מודעות עמוקה יותר.
האמון אינו עוד דפוס חשיבה, הוא אינו מותנה במציאות מחשבתית משתנה.
האמון נוכח כידיעה עמוקה ללא מילים.
שער
האמון
שער האמון הינו מרחב הוויה של שינוי (טרנספורמציה). בשער זה מתרחשים מאבקים פנימיים, והאדם שהתעורר בו הרצון לשינוי מתעמת עם הספקות הנוכחים בדרכו.
הפחדים והספקות הם חלק מהדרך, ומהם הניסיונות של דפוסי החשיבה לשלוט ולייצר מציאות בטוחה וברורה יותר.
בשער האמון נלמד לזהות את הדפוסים, לפגוש את הרגשות המבקשים התמרה ונגלה בתוכנו את האמון הדרוש להעמיק בדרך.
שער
האפשרות לחזור לנוכחות שקטה מתוך בחירה מתקיימת ברגע נתון. רגע שבו אני מפסיק לחפש תשובה דרך המחשבות, רגע שבו אני מסכים לא לדעת ולהיות עם מה שישנו בתוכי ללא תנאי.
שער הכניעה הינו מרחב של בחירה. שער זה קיים כהזמנה פתוחה.
הכרת השער מאפשרת בחירה חופשית - לחיות הלכה למעשה את היופי הפנימי הייחודי של כל אחת ואחד מאיתנו.
הכניעה
"הרגע שבו דרך האדם, על כל רבדיה הפנימיים והחיצוניים, נכנעת לדומיית הנוכחות, הוא רגע של התעוררות.
הרגע שבו האדם פוגש את טבעו האמיתי בצורה מודעת מביא לחייו מימד חדש של בחירה.
בחירה שכבר לא מתבטאת ברצף של מחשבות ושיקולים אלא בחירה שנחווית כהרף עין.
שער
הגן
שער הגן הוא מרחב הווייה של כאוס. המפגש עם פצעי העבר מעורר את דפוסי התודעה השונים ונוצרים בתוכנו מאבקים פנימיים.
הגוף על רגשותיו מגיב למאבקים הפנימיים וחווה זעם, פחד וכאב.
שער הגן מסמל גם מעבר סף.
האפשרות לפגוש את פצעי העבר טומנת בתוכה גם את ההזדמנות לריפוי. את מרחב הווייה זה אנחנו לומדים דרך תהליך עמוק של חניכה התפתחותית שמשלב בתוכו גם מסעות בטבע
מי יראה את מאבקי היום בגאוותו המדומה של הלילה ?
הן זה שישים באהבה מבטחו
וצעדיו לא ירפו מלכת.
והאימה תתגלה בו ותחשוף נשמתו לפאר יצירה,
לקרבות הנצח ושליחיו ולגאוות
הזמן וממשלותיו.
הגן
